טכס חילופי נשיאים ברוטרי ובאופן הפנימי

את הטכס המסורתי לחילופי נשיאים במועדונים רוטרי נהרייה, והאופן הפנימי נהרייה חגגו המועדונים בערב יום ראשון 6.7.08 על הדשא של מסעדת "בנחלה" בשכונת רסקו. את הטכס כיבדו נגידת הרוטרי, יעל לצרוס, נגידת "האופן הפנימי", רחל יפה וראש אשכול רוטרי של הגליל המערבי, אורי לוי. נוסף על החברים, החברות והאורחים השתתפו גם בני המשפחה מדרפור, אשר מועדון הרוטרי אימץ בראשית שנת הרוטרי, שהסתיימה זה עתה (יולי 2007). האם הודתה באנגלית לחברי המועדון מקרב לב על מבצע האימוץ: " לעולם לא נשכח את מה שעשה עבורנו מועדון הרוטרי, ומה שעשתה עבורנו אור לזמי...(בתו של פיני, הנשיא, אשר הייתה הרוח החיה במבצע האימוץ)". בתה (הלומדת בבית הספר בכיתה ז') הוסיפה כמה דברי תודה בעברית נקייה מהגייה זרה.
פיני לזמי, הנשיא היוצא, הודה לחברים על עזרתם והירתמותם לפעילות הענפה של המועדון, וצירף לתודתו תודה אישית לכל חבר: ספל דקורטיבי מלא שוקולדים. הוא ציין באופן מיוחד את פעילותו של נ.ל. גדי שטרן, אשר גם נבחר ע"י חברי המועדון פה אחד לרוטריון המצטיין של השנה. הוא ענד את סיכת הנשיא הנכנס לאבי טילר (טכס הדקירות), ונענד בסיכת הנשיא לשעבר. אבי הדגיש את הפעילות הענפה של המועדון בתחום הקהילה, וציין שהמדיניות צריכה להיות לשמר את המומנטום, אך הוסיף שיש בכוונתו להפנות את הזרקור השנה גם אל המועדון פנימה, ולהעשיר את הרעות והפעילות החברתית של המועדון.
במעמד הזה ענד הנשיא סיכת רוטרי לשנים מן הרוטריונים החדשים: אדי נדלר וריצרד מן. טכס "הדקירה" של הרוטריון החדש השלישי, גדעון מקונן, חייב להידחות שבוע – שבועיים עד שובו מחו"ל. הוא מצוי שם בשעה זאת בשליחות של המפעל, שבו הוא עובד כמהנדס. הרוטריון המבוגר והוותיק ביותר המועדון, אנריאס מאייר, הצמיד כמקובל, את הלוחית הנושאת את שמו של הנשיא החדש, אבי טילר, על כן הפעמון. את הנוהג הזה יזם במועדון נ.ל. שמחה זייגר ז"ל, אשר גם תרם את הכן הראשון ואת הפעמון אשר עליו.
הנשיאה היוצאת של האופן הפנימי, רבקה זיגלמן, הודתה בתורה לחברות האופן הפנימי על הסיוע לו זכתה מהן, ופירטה את הפעילות הענפה של המועדון, כגון: סיוע לבית החם עבור הנערות במצוקה, הפעילות להעצמת הנשים, ועוד... וענדה את סיכת הנשיאה הנכנסת, לרותי פרנק.
את הערב ליווה הזמר ונגן הגיטרה הדרום אמריקאי, פביאן, והנחה אותו בחן, כרגיל, יוחנן ברנדייס. "הקפדתי, אמר לי יוחנן בתום הערב, שלא לחרוג מעבר למידה באורכו של הטכס ולא להמאיס אותו על המשתתפים. עובדה שהחברים והחברות ממשיכים לשבת ולפטפט, גם אחרי תום הטכס, ולא בורחים מיד הביתה". ואני יכול רק להוסיף, כי הרעיון להתכבד לפני תחילת הטכס, אפשר המשך רצוף ונינוח של הטכס, ותרם אף הוא להצלחתו של הערב הזה.
 

לחצו על התמונות להגדלה

חזרה למעלה